לקראת בית ספר מקוון \ אברום רותם ויהודה פלד - פרק 3-14

היי כולם,

לאחר כמעט חודש שלא עדכנתי את הרשומות בבלוג - סיימתי לקרוא את הספר במלואו,
לא עדכנתי את הבלוג - בעיקר בגלל שלא היה במה לעדכן אותו - אחרי התחלה מבטיחה של הספר,
הדוגמאות - התיאוריות וההגדרות היו דיי רגילות - לא חדשניות ולא היו מחקרים מעמיקים או משהו מיוחד ששווה לכתוב עליו.

מספר דברים שכן הצלחתי ללקט במהלך הקריאה:
מודל כניסת טכנולוגיה חדשה על פי גרטנר: (זה דווקא מאוד מעניין ומאוד רלוונטי אלינו)

1. Technology Trigger - גירוי ראשוני: פריצה טכנולוגית המושקת בפרסום רחב המעורר ציפיות.
2. Peak of inflated expectations: שיאר הציפיות: שלב המתאפיין בהתלהבות מופרזת ולא מציאותית.
3. Trough of disillusionment: שלב ההתפקחות: יציא המהאופנה, ירידה דרסטית בשימוש ובציפיות.
4. Slope of enlightenment: עלייה מתונה מחודשת אחרי תובנה והפנמה: כמה גופים מתפתחים לאט את הטכנולוגיה ולומדים את היתרונות הטמונים בה ואת היישומים שניתן לעשות באמצעותה.
5. Plateau of productivity: שימוש שגרתי ויציב לאורך הזמן: בשךב זה הארוך והיציב מכולם, מתפתחים דורות של טכנולוגיה משולבת זו, טכנולוגיה המובססת היטב בשוק ומתעדכנת בהתאם.

בספר - בטבלה 16 עמוד 230 יש השוואה בין יומנרשת לדיון מקוון מבחינה של 9 קריטריונים:
(Lefever, 2005).

1. אתר השליטה.
2. עריכת נושא חדש
3. מוכוון אל: Intent
4. כלים
5. כרונולוגיה
6. קשר אישי
7. בקרת זיהום
8. ריכז נושאים

אפשר להתייחס אל פרמטרים אלו כאשר בוחנים גם קהילות וירטואליות שתומכות למידה.

בעמוד 276 מגדיר הספר אפיון ומימוש של אתר בית הספר - שוב בצורה מאוד פשטנית (לטעמי) - התקשורת המבוטאת היינה בעיקר בין מורה לתלמיד ובין הורים למורים ולבתי ספר - והאלמנט של תקשורת בין התלמידים בהחלט חסר...

אלה הרכיבים כפי שהם מוצגים שם:

1. שיעורים בפועל
2. מרחב מקוון של "נושא"
3. מרחב מקוון של "מקצוע"
4. מרחב כיתה מקוון - אתר מלווה כיתה
5. מרחב עבודה אישי לתלמיד \ מורה - מרחב שבוא מתנהלים מרבית השיעורים והפעיליות הלימודיות של הכיתה.
6. מעטפת מכלילה של בית הספר.

עד כאן סיכום הספר :)

אעדכן על התקדמויות ומאמרים נוספים.
:),
רועי שילו.