Internet Governmance : Mobile Access in Developing Countries

"In ten short years, what was once an object of luxury and privilege, the mobile phone, has become a basic necessity in Africa." (Paul Kagame , Rwandan President) (Falch & Henten, 2010).

Technology innovations provide opportunities for civil society in developing countries but also hidden lots of risks. As Rwandan President, Paul Kagame, mentioned, mobile access is good example of technology innovation.

In this essay, I explain what is needed to create opportunity-oriented environment in developing countries by examining the advantages and disadvantages of Mobile Access, which is a successful use case of technology innovation. I also explain about ways that mobile access affects regulations like Internet Policy Principles and Digital divide. And I recommend creating local incubators to support local needs by local leaders based on ISOC's core values.

To create this kind of opportunity-oriented environment, we need to consider the mobile access advantages and disadvantages. The first advantage is that, a mobile device is sometimes cheaper than a pc, and can provide services in a lower price (Background, 2012). Second, many new opportunities exist when mobile access is covering the vast majority of citizens (Sanua, 2012), user carry his mobile device anywhere and other infrastructures are not accessible (like banking and government) (ISOC, 2012). Third, from economy perspective, analysis by Deloitte shows that 10 percent penetration of Mobile Access improves the GDP in 1.2% in the long run (Deloitte, 2008).
On the other hand, many threats exist when mobile access established. People can purchase goods from different regions or countries; it can affect the local markets and lost local jobs (Background, 2012). Second, the competition is growing, when international organizations with more specific expertise and resources are available (Background, 2012). And last, when new initiative developed, the entrepreneur needs to adjust it to two platforms, PC and mobile – it makes new initiative be more expensive (Background, 2012).

One of the accelerators of opportunity-oriented environment is regulations. GSMA (2006) estimates that stable regulatory environment would increase the private sector investment by 25 percent and reduce the cost of using mobile access by 10 percent. Internet Government challenges, like: Internet Policy Principles, Digital divide, intellectual property, are the core for right and balanced regulations. This essay focused on the effect of mobile access on Policy Principles and Digital divide.

Policy is set of principles, norms and rules. Internet Policy is a policy that related to the communication between computers and networks. ISOC set its core values and policy positions, which contain three main categories: Openness, Access and End-to-end solution. Mobile access, or any technology innovation needs to support ISOC's policies and we need to ensure that new applications and processes support all these three categories. Our opportunity-oriented environment needs to support solutions based on open standards, accessible anywhere and based on the user's end-device (ISOC NGL 2012, 9.1).

Digital Divide is the disparity between those who, for technical, political, social, or economic reasons, have access and the capability to use the Internet, and those who do not. Mobile access provides technical and economy infrastructure to bridge this gap (ISOC NGL 2012, 15.1). Mobile access provides accessible content to most of the citizens in developing countries (Ethirajan, 2012) and creates cheaper communication solutions for them (Geiger & Mia, 2009). We need to assure the Mobile access infrastructure reaches everyone and spreads widely over the countries. By improving the economy and growing local markets, we help to create a better opportunity-oriented environment.

We have evidence that Mobile Access improves the community's life, the economy and create more opportunities for local citizens (Sanoua, 2011, Geiger & Mia, 2009 etc.). I recommend creating local incubators for local entrepreneurs, business leaders and stakeholders. The incubators will help them develop mobile applications for local communities. The solutions will be based on ISOC's core values and while the mobile access keeps spreading the country, wider markets will be opened and new opportunities arise.

This essay supports establish local incubators to create opportunity-oriented environments for entrepreneurs, youth, and stakeholders in the mobile access field. We've examined the idea based on analyzing mobile access and technology innovations opportunities and risks, and its relation to regulation and economy. I hope to see more incubators established in developing countries to support local needs by local leaders.

References:

Deloitte/GSMA. (2008). Global mobile tax review 2006-07. GSMA.
See: www.gsmworld.com/.

Ethirajan, A. , 2012. Afghanistan's mobile phone sector boosts the economy, BBC News. http://www.bbc.co.uk/news/business-20053031

Falch, M., & Henten, A., 2010. Public-private Partnerships as a Tool for Stimulating Investments in Broadband. Telecommunications Policy, 34(9), 496-504.

Geiger, T., Mia, I. (2009). Mobile Telephony: A Critical Enabler of Networked Readiness? The Global Information Technology Report. World Economic Forum. http://www.insead.edu/v1/gitr/wef/main/fullreport/files/Chap1/1.2.pdf

ISOC NGL 2012, 9.1 Internet Policy Principles.

ISOC NGL 2012, 15. Regulation and the Digital Divide

Background, 2012. Mobile is changing the world - challenges and opportunities are paralleled for the enterprises, ISOC China. http://wsms1.intgovforum.org/content/no40-mobile-changing-world-challenges-and-opportunities-are-paralleled-enterprises

Price Waterhouse Coopers/GSMA. (2006). Regulation and the Digital Divide. GSMA. http://www.itu.int/itunews/manager/display.asp?lang=en&year=2008&issue=04&ipage=fastestMarket&ext=html

Sanou, B., 2011. The Role of ICT in Advancing Growth in Least Developed Countries Trends, Challenges and Opportunities 2011. ITU, Geneva, 2011. www.itu.int/ITU-D/ldc/turkey/docs/The_Role_of_ICT_in_Advancing_Growth_in_LDCs_Trends_Challenges_and_Opportunities.pdf

Intergroup Contact Theory - Pettigrew 1998

Four conditions for optimal intergroup contact:

1. Equal group status within the situation.

2. Common goals

3. Intergroup cooperation

4. Authority Support

Some Problems:

1. Selection BIAS limits cross sectional studies, since prejusticed people avoid intergroup contact. The positive effect of the cross-group friendship is larger. (Means that  we are selecting people from the same Type - as Program managers).

2. Writers overburden the hypothesis with facilitating, but not essential, conditions.

3. The hypothesis fails to address process. The chapter proposes four processes: learning about the outgroup, changed behavior, affective ties, and ingroup reappraisal.

4. The hypothesis does not specify how the effects generalize to other situations, the outgroup or uninvolved outgroups.

Processes of Change:

1. Learning about the outgroup - New learning correct negative view about the outgroup. it happens only if:

    a. the behavior is starkly inconsistence with the stereotype.

    b. occur often and in many situations

    c. the outgroup members seems to be typical.

2. Changing Behavior - We can resolve our dissonance between old prejudices and new behavior by revising our attitudes (Aronson & Patnoe 1997).

3. Generate Affective Ties - Continued contact generally reduces anxiety, though bad experiences can increase it. Positive emotions aroused by optimal contact also can mediate intergroup contact effects.

Three types of Generalization:

1. Generalization across situation - not really worked in US.

2. Generalization from the outgroup individual to the outgroup: Hewstone & Brown (1986) theorized that contact

effects generalize to the outgroup only when group membership is salient. When group saliency is low, the situation is interpersonal and no intergroup effects should result. Research that supports this salient categorization strategy shows stereotype change generalizes best to the intergroup level when the individuals involved are typical group members.

Typical members of real groups are different in many ways, but people with similar interests and status seek each other out—the similarity principle (Byrne 1971).

how to solve it?

   a. The similarity is not always correct - under some conditions, optimal contact leads to positive changes that generalize even when atypical members are involved

   b. Sequence of events - de-categorization,  silence categories, re-categories.

3. Generalization between the immediate outgroup to ourgroups - Having an ingroup friend related to greater acceptance of minorities of many types (Pettigrew 1997a,b).

Reformulation of Intergroup contact theory:

There are four processes -

1. Long term relationship for friendship to nature and give time for all the sequence to take place.

2. The situation must provide the participate with the opportunity to become friends.

Intergroup Contact Theory Differences:

1. Individual Differences.

2. Society Shape contact effects.

מורה של כולם \ אביגיל באב"ד ועוד סיפורים

 בוקר טוב,

במהלך החודש האחרון קראתי מספר ספרים שאינם היו לרוחי ובעיקרם מהויות סתם על החיים. אולי כתובים אלו היו מענייני, אך את רב אותן שיטות כבר אני מכיר ושמעתי עליהם רבות - ואלה הספרים:
המנכ"ל והדלת המסתובבת וההרצאה האחרונה.

הספר שאני מסיימו בקרוב היינו הספר של אביגיל באב"ד - מורה של כולם, אביגיל הייתה מורה בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים לפני קום המדינה ועד אחרי מלחמת יום כיפור ולסוף גם הפכה להיות מנהלת חטיבה.

סיפור חייה מרתק - ולאחר הקריאה בו הבנתי את הדקויות וההבדלים התהומיים אשר קיימים בין התרבות הישראלית כיום, לתרבות הישראלית אז.
אביגיל, גרה בעפולה, ממוצא מזרחי וגם בכתוב נשמע שהיא פדגוגית ובעלת שפה עשירה מאוד - מורה, כמו שמורה מצטיירת בעיני רוחנו.
היא גם כן מדברת על דור הולך ונעלם, על טעויות שנעשו ברמת משרד החינוך ובמערכת החינוך בכלל ועל המצב בארץ... היא מדברת על קליטת העלייה, על שילוב ילדים חלשים, על נושא ההקבצות, תחום החינוך ומקום המחנך בבית הספר.
כל הדברים האלה מעניינים וגרמו לי לקרוא את הכתוב בשקיקה.

אך הדבר שאני רוצה להדגיש, ההארה הגדולה בספר, היינה השפה העברית והתרבות שנעלמה,
השפה העברית לא הייתה שגורה אך ורק בפיהם של המחנכים אלה בפיהם של כל יושבי הארץ והתרבות הייתה תרבות עשירה עם משפטים מורכבים יותר והשפה הייתה ציורית.

ולכן במהלך כל הקריאה התנגנה לי המנגינה של "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא.." למרות שזה נכתב במקום אחר ובזמן אחר... אך אולי מדבר על אותו דבר.

ולכן השאלה שנשאלת היא היכן אבדנו? וכיצד ניתן לתקן....
אני בעד קידמה, ואני דוחף לקידמה בכל מעודי - אך האם קידמה באה יד ביד עם איבוד השפה והפיכת התרבות הכתובה והמדוברת לדלה יותר?

כיצד ניתן להכשיר את המורים, להפוך את בית הספר ולהצעיד את החינוך בארץ למקום של עושר תרבותי רב יותר?

זה לא משהו שמגיע עם משכורות יותר טובות - בגלל שאי אפשר לחשוב שלאנשי ההיטק או אנשי התעשיה הפתוחה יש שפה גבוהה יותר מאשר לאחרון המורים כיום.

ואולי זה עניין של פיקוח, דקדקנות גם כלפי המורים וגם כלפי מנהלי בתי הספר.
גם אביגיל בספרה אמרה שמנהל בית הספר (למרות הערכה רבה מאוד שהייתה לה כלפיו) היה ביקורתי, דקדקן ואדם שקשה מאוד להסתדר איתו... אבל אולי בצורה זו בתי ספר נוהלו. אני חושב שכדאי גם לקרוא על המערכת יחסים בין המורים למנהל בית הספר באותה תקופה.

חבל לי להסכים עם העובדה שהתרבות תלך ותשחק עד למינימום מסוים שיהיה המכנה המשותף הנמוך ביותר בינינו, ואני בטוח שתפקידם ההיסטורי של המורים ואנשי החינוך זה לקבוע מכנה משותף גבוה יותר - וזה תפקידנו שלנו.

ונסיים בשיר:



:),
רועי שילו.

טכנולוגיה וחינוך בעידן המדע - פרק 1 \ גבריאל סלומון

שלום כולם,

אז שוב נראה לי שלא כתבתי הרבה זמן - אבל העבודה הסמינריונית גוזלת את מיטב זמני הפנוי (והלא פנוי)...

אבל ביום שבת הסתובבתי בצומת ספרים - ומחיפוש תמים של ספר זה נהפך להיות חפירה מעמיקה בספרים מוזלים... ששם יש את המציאות הגדולות... ובאמת - לשמחתי מצאתי את המציאה הגדולה...

טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע של גביראל סלומון (שעליו קראנו רבות...) בשלושים שקל... :O

וכך התחיל עוד מסע מרתק - ותגליות שיסוכמו פה ויהיו חלק מהעבודה הסמינריונית - או מהתזה:

התפיסה שלי אומרת שצריכים לדעת להשתמש ברשת חברתית (ולא סתם להתקין אחת) בשביל שהיא תשיג את מטרותיה - קרי תהיה יעילה... ולכן צריכים להגדיר יעילות מהי, להגדיר את הכלי (או הכלים)...

בעבודה הסמינריונית אתמקד בהיבטים הפסיכולוגיים חברתיים כאשר קיימת רשת חברתית מנוהלת או לא מנוהלת או לא קיימת רשת חברתית.

ונתחיל בפילוסוף ז'אק אלול (1964) שבהחלט צריכים להתחיל על עבודה עם ציטוט שלו, הוא טוען כי תחילתה של טכנולוגיה היא, כמובן, במכשיר, בכלי או במכונה כלשהם, אך אלה שלעצמם עדיין אינם בבחינת טכנולוגיה. טכנולויגה במהותה היא תופעה חברתית הכורכת טכניקות של ביצוע פעולה באמצעות כלי כלשהוא, משמע מערכת של ידע, תפיסות ומיומנויות, ביחד עם תרבות שלמה של הנחות, נורמות התנהגות, אמונות ועוד. בהיעדר מערכת הידעה, התפיסות והמיומנוויות נותר המכשיר כערימה של גרוטאות שאין לה שימוש (או שלא יודעים להתשמש בה).
(פה צריכים להזכיר אולי את האת העבודה שאין לה שימוש אם לא יודעים להשתמש בה - בתור כלי פשוט).

עוד ציטוט דומה - מע"מ 25 - של גבריאל סלומון עצמו:
כאשר השימוש במחשב הו אשולי לתהליך הלמידה או כאשר הוא משתלב ללא ייחוד בפדגוגיה הרווחת, אזי לא צפוי שתרומתו תהיה ייחודית או משמעותית.

ועוד ציטוט בע"מ 26:
ככל שפעילות הלמידה בעזרת המחשב היא מרכזית, חשובה וייחודית יורת, כן צפוי שהשפעותיה יהיו משמעותיות יותר.
המחשב יכול לשמש מנוף לשינוי, אך אין הוא השינוי עצמו.

השינויים שנעשו בעקבות הטכנולוגיה - אליבא דה גבריאל, מחולקים לשלוש קטגוריות:
1. תרבות - לא רק תרבות שיש בה מחשוב אלה תרבות של מחשוב המאופיינת במעורבות פעילה נעדרת גבולות של מרחב ושל זמן.
2. הפעילות האיטלקטואלית - מעבר מ Top Down ל Bottom Up מעבר מהכתבה של המידע מלמעלה לבנייה של המידע מפרטים להשלמת הידע המצורף מהם. (בזכות הטכנולוגיה דבר כזה אפשרי).
3. דרכי חשיבה - החשיבה והעשייה נעשים עם המחשב - ולא רק נעזרים בו ככלי... המחשב נהפך להיות חלק מהחשיבה והמאופן בו אתה תוקף את הדברים ותוקף את הבעיות (בספר לא מוסבר בצורה מופלא).

עד כאן - עדכונים בהמשך....